1אל תעופי על במתי עב, אל תשאי אבר, אל תנבאי, אל תטיפי, אל תחודי חידה, אל תמשלי משל, אל תדברי נשגבות, פקדתי, צויתי, השבעתי, כל חרט, כל עט, כל כנף, כל שבט סופר, אחזה ימיני לכתוב בה הבאורים האלה אשר אנכי נותן לפניכם היום, בחרט אנוש על ספר וגליון, "לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון את שלוחה" - כה דברתי אליה - "לא אל חכמים אל יושבי שער, לא אל נבונים אנשי לשון ומליצה", - כה דברתי אל עט וקסת - "לא אל חכמי חרשים והמה מועטים, כי אל המונים רבים, כעם ככהן כחכם כסכל, כי אל המונים רבים את שלוחה, אל הגוי כולו, אל בית ישראל; ועת תחוללי גויות, בם רוח מלפני יעטוף, עת תבראי גולמים, בם ישכנו נשמות אני עשיתי", - כה דברתי אל אברה חסידה ונוצה - "אל תלבישים רקמה, אל יעדו עדי, אל יתעטפו מחלצות, אל ימשחו פניהם בששר, פן יתנכרו בעיני עם הארץ, פן יהיו כעם נכרי או כבני אלים בעיניהם, הוציאים נא בכתנתם, פארי פשתים יהיו על ראשם, כתנות אור ישאו, כי כן תלבשנה בנות המון מעילים, למען יצטיירו, למען יתהלכו באשר יתהלכו, המונים סביבם יתאספו, פה אל פה ידברו בם, במראה אליהם יתועדו, במראה ולא בחידות".
